הפחדים שלנו קמים עלינו, הופכים למציאות ויוצרים מציאות. טוען המאמר ומצטט מ"טרופותי", אותה חיה ענקית ומפחידה שנוצרה מתוך הפחדים של החיות, בספרה של גוליה דונלדסון
הוא מביא תיאור טיפול של אשה שסובלת מ"וורטיגו", טיפול גוף נפש- דרך הגוף. המיוחד בו הוא המעבר דרך הפחד- מפגש איתו, וריפוי הוורטיגו דרך הסכמת המטופלת לפגוש את הפחד הנלווה לוורטיגו. הסכמה שמביאה לריפוי
טרופותי?
כן טרופותי! מי לא מכיר את טרופותי!"
יש לו ניבים הכי חדים,
כאלה ציפורניים,
צמד מלתעות, ופה מלא שיניים"
ואיפה תיפגשו?
כאן, בין הסלעים, והאוכל האהוב עליו- שועל על גחלים.
שועל על גחלים? קרא שועל בבהלה
ורץ ונעלם ישר לתוך המחילה.
שועל טיפש ומטופש! אין שום סיבה לפחוד.
טרופותי- מה לא ידעת- אין חיה כזאת!
(מתוך: טרופותי, ג`וליה דונלדסון, ציירה: אקסל שפלר)
כמה צדק עכבר, לא יאומן עד כמה הפחדים שלנו באמת יוצרים מציאות....
הגיעה אלי לתהליך אישה שסובלת מסחרחורות ואיבוד שיווי משקל. האבחנה הרפואית- ורטיגו.
והיא הכניסה כ"כ הרבה מגבלות לחיים שלה: לא יכולה לישון בשכיבה, לא יכולה לשחות בבריכה, ועוד רשימה של דברים שהיא לא יכולה לעשות בגלל הסחרחורת שיכולה להיגרם בעקבותיהם.
גם את הסשנים שלנו שקורים בשכיבה בד"כ היה צריך לעשות עם הגבהה רצינית של המיטה.
מהר מאוד התבהר שכשהיא מכווצת את רצועת הכתפיים ומקום מסוים בעורף - נוצרת הסחרחורת, והיא מלווה בפחד אדיר. לכאורה אפשר היה להפסיק את הסחרחורת כבר בשלב זה, באמצעות שחרור אותם שרירים מכווצים, רק שבגלל הפחד שליווה את הסחרור, בכל פעם שהשרירים היו משתחררים היה עולה גל של פחד ומכווץ אותם שוב, ויוצר שוב סיחרור.
חוויית המלכוד שהיא הרגישה סביב כל הנושא עלתה כאן שוב. ואז התחלנו לעבוד עם הפחד.איך עובדים עם פחד?
במקום לפחד ולנסות לברוח ממנו- מסתובבים ועושים בדיוק הפוך:
מחפשים אותו בגוף ומסכימים לחוות להרגיש אותו, ממש לחקור איך הוא מורגש ממה הוא עשוי?
ואז קורה דבר מופלא: הפחד מאבד מהכוח שלו. מסתבר שהפחד מלפגוש את הפחד מפחיד הרבה יותר מהפחד עצמו. וברגע שהיא הסכימה לפגוש אותו, ופשוט לאפשר לו- לעלות ולהיות, הפחד פשוט עבר, והיה הרבה פחות מפחיד לפגוש אותו שוב. והסיחרור?- היה עוד סיחרור קטן, ונעלם.
כמות הכריות במיטה בלילה הולכת ויורדת, איכות השינה עולה. בקרוב תוכל לחזור לשחות כמו שהיא אוהבת.
וחוויית המלכוד שהיא פגשה סביב המגבלות נכנסה למרכז העבודה והחקירה שלנו. מעניין איזו תקרת זכוכית תיפול בעקבות כניסה לחוויית המלכוד.. כמה כוח יש לפחד שלנו כשאנחנו לא מסכימים לחוות אותו.